בחודש יולי 2019 התברכנו בידיעה לפיה לראשונה ישראל נכנסת לעשירייה הפותחת בעולם בדירוג החדשנות של ה  Global Innovation Index. כאחד מזקני השבט בתחום מדיניות ציבורית ופרטית בתמיכה בחדשנות טכנולוגית הרשו לי לצרף את ברכתי האישית לכך, תמיד נעים לראות התחלות אשר היית שותף להן, מתפתחות ומגיעות להישגים מרשימים כגון אלו, יישר כח לעושים במלאכה.

יחד עם זאת עם הגיל והניסיון בתחומי מימון חדשנות במישור הציבורי והפרטי מגיעות גם תובנות נוספות אשר לעיתים מקבלות חיזוק מפתיע. בחודש מאי 2019 הוזמנתי על ידי הנשיאות  הבריטית של תוכנית “יורקה” – תוכנית אירופאית למימון חדשנות במסגרות שת”פ דו ורב לאומיות, להשתתף בפנל מומחי תמיכה בחדשנות. במהלך המפגש פנה אלי המנהל הנוכחי של תוכנית יורקה ברעיון להפעיל מחדש תוכנית העוסקת ב PPP,  אשר הותנעה על ידי  לפני כעשור.

ומכאן לנושא הפרדוקסים בכותרת. באירופה ידוע מזה עשורים רבים כי תוצאות המו”פ הולכות ונערמות, אך במקביל מספר החברות החדשות המוקמות בהתבסס על חדשנות טכנולוגית הולך ויורד  במקביל. במסגרת פעילות אירופאית נמרצת במהלך הנשיאות הישראלית של תוכנית יורקה בשנת 2010, קיבלנו מכתב ממר רוברט יאנג סמית, מנהל DG מחקר של האיחוד האירופי ובו הבטחה לייסד תוכנית במימון ראשוני של 120 מיליון יורו אשר מטרתה לסייע בקידום חדשנות מעבר לשלב המו”פ. במכתב מציין מר סמית כי ההמשכיות במימון החדשנות לשלבי המסחור מתאים למגמות האירופאיות ולתוכניות חדשנות כגון FTI, או SME אשר החלו לעסוק הן בחברה הבודדת, הן בנושא רווחיות ומסחור ולא שמו דגש רק על נושא המו”פ כמקובל. תוכניות אלו פועלות כבר מספר שנים ובהשתתפות ניכרת גם של חברות ישראליות, אך דומה כי גם באירופה מבינים כי גם בכך יש ליצור רצף משלים החל מהשלבים הראשונים של המו”פ דרך המסחור וכלה בגיוס ההון הפרטי הנדרש במרבית המקרים, קרי PPP.

לכן שוקלים בתוכנית יורקה, להניע מחדש ולהרחיב את המהלך המשולב בין תוכנית יורקה לאיחוד האירופי, בו התחלנו לפני כעשור.

כמשקיף , הפעיל בעיקר בתחום ה VC הפרטי הגלובלי,  כיום אני ער לתוכניות חדשנות מקומיות  העוסקות בהרחבת המסגרת המימונית כגון שיתוף הפעולה בין רשות החדשנות לרשות ההשקעות, תוכניות לעידוד היצוא של משרד הכלכלה, תוכניות לקידום חדשנות עיצובית, חדשנות דיגיטאלית למרחב הציבורי ועוד. נראה כי איחוד מאמצים בתחום בצורה משולבת יחד עם יצירת מנגנון חדש אשר יפגיש את החברות הנתמכות בשלל מסגרות אלו עם כלל מקורות המימון ומעבר, יש בו כדי להרחיב ולהעמיק את השפעת התמיכה הציבורית-פרטית (בדגש על התמיכה הפרטית בשלבים מתקדמים) על קידום חדשנות טכנולוגית, להעמיק את התמיכה במסחור, ואף לעלות את מיקום המדינה בדרוג מדד החדשנות.

המאמר נכתב ע”י רו”ח קובי כהן, מנכ”ל נראוס חדשנות.