בדיקה מהירה באינטרנט מראה כי מידי שנה נסגרים בישראל עשרות אלפי עסקים. הסיבות לסגירת עסקים רבות ומגוונות והן כוללות גורמי :

• מקרו כגון רגולציה, כשלי שוק, מגמות משתנות במהירות.
• מיקרו כגון חוסר הבנה עסקית, תזרים מוזמנים מורכב , כשלים ניהוליים, צוות חלש ועוד.

במאמר זה נתמקד בכשל נוסף המונע גם הקמת עסקים חדשים וגם המשכיות של עסקים קיימים. – חדשנות טכנולוגית וקידומה.

על מנת להרחיב טיפה בנושא נדבר קודם על המונח “הפרדוקס האירופי” שאומר כי במהלך שנות ה-90 באירופה, תוצאות המחקר והפיתוח הממומנות על ידי הממשלות נערמו על המדפים במכללות, באוניברסיטאות ובמכוני מחקר אך במקביל חלה ירידה בכמות העסקים החדשים.

תופעה זו אינה פוסחת על מדינת ישראל, וגם כאן ניתן למצא במדפי רשויות מחקר כמו גם בגופים אחרים תוצאות פעילות הממתינות למסחור. מחקר ופיתוח ללא המשך לחדשנות מביא את הפירמה לנקודה ממנה במקרים רבים היא אינה יכולה להמשיך

אחת ההגדרות לחדשנות היא יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות לצרכים גלויים, או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים סמויים. החדשנות היא מאפיין מרכזי של רוב העבודות היצירתיות. מחקרים רבים מראים כי החדשנות והמחקר ופיתוח בפירמות הינם מוצרים הנמצאים במחסור, קרי הפירמה הבודדת לא תשקיע במחקר ופיתוח וחדשנות שכן לרוב הפירמה עוסקת בשוטף ובדחוף, ולכן נדרשת מעורבות ממשלתית. ללא תמיכה בחדשנות, המשק יתקשה להתקדם. החדשנות מניעה פתרונות טכנולוגים אשר בתורם הופכים לעסקים חדשים, קווי יצור חדשים, מוצרים חדשים, שיטות וטכנולוגיות חדשות ושיתופי פעולה בינלאומיים.

על מנת לתמוך בחדשנות ובקידום עסקים חדשים נוצרו מסגרות תמיכה, לאומיות ובינלאומיות.

בישראל, מעורבות ממשלתית זו באה לידי ביטוי במסלולי תמיכה המיועדים לאוניברסיטאות, לגופי מחקר וגם לפירמה הבודדת באמצעות רשות החדשנות הישראלית, ומסגרות נוספות. באירופה, הוקמה תכנית המו”פ של האיחוד האירופי, הידועה בשמה “הורייזן 2020” ואשר תשנה את שמה בשנת 2021 להורייזן אירופה. במסגרת הסכמים שנחתמו עם מדינת ישראל, חברות וגופים ישראלים אחרים יכולים להגיש בקשות לתמיכה במסלולים השונים האירופאיים.

רשות החדשנות  אשר הוקמה בשנת 2016 ומבוססת על פעילות מכובדת ורבת שנים של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, נועדה לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית, שמהווה מנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי.

הרשות מפעילה מספר רב של תוכניות תמיכה במספר מסלולים ראשים, בין המסלולים ניתן למצא את זירות הפעולה הבאות :

• זירת הזנק, המספקת מגוון כלים ייחודיים התומכים בשלבי ההתפתחות הראשוניים של המיזם הטכנולוגי.
• זירת חברות בצמיחה המפעילה מגוון רחב של מסלולים המקדמים חדשנות טכנולוגית של חברות בשלבי צמיחה ושל חברות בוגרות.
• מסלול חברתי ציבורי העוסק במחקר ופיתוח טכנולוגי שמטרתו להתמודד עם אתגרים בתחומים חברתיים וציבוריים.
• תשתיות טכנולגיות המקדמות שיתופי פעולה, חילופי ידע וניסיון, ופיתוח של ידע גנרי פורץ דרך- לרוב על ידי קבוצה מעורבת של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה.
• מערך בינלאומי המציע מגוון מסלולי שיתופי פעולה בינלאומיים.
• זירת יצור מתקדם העוסק בביסוסה של תעשייה בת קיימא, מתקדמת, מחדשת ומתחדשת, המהווה מקור צמיחה כלכלית למשק.

התמיכה אותה מעניקה רשות החדשנות לקידום הטכנולוגי, מעבר למימון הכספי (היכול להגיע עד 75% מימון, ובמקרה של מיזמים בתחילת הדרך אף עד 85%) מהווה תו תקן להכרה בינלאומית ביכולות של החברה. תמיכה זו אינה מדללת אך במרבית המקרים מחייבת החזר תמלוגים במקרה של הצלחת הפיתוח.

תוכנית המסגרת של האיחוד האירופי, אשר בה ישראל מעורבת משנת 1996 (מתוכנית המסגרת הרביעית)  הינה תוכנית המחקר והחדשנות הגדולה באירופה, בהיקף תקציבי של 80 מיליארד יורו עבור השנים 2014-2020 . מימון זה המועמד לטובת חברות וגופי מחקר ואוניברסיטאות, יחד עם המימון הפרטי הנילווה אליו  מבטחים קידום רעיונות פורצי דרך וסיוע בהובלתם למסחור מלא.

תוכנית תמיכה אירופאית זו בחדשנות עוסקת תמיכה בחדשנות על ידי פרסום של קולות קוראים המאפשרים למאגד של חברות  להגיש בקשות תמיכה למימון, כאשר שיעור המימון יכול להגיע לעד 100% בתוכניות מסוימות ועד 70% במרבית התוכניות.

בנוסף לקולות קוראים אלו מאפשר האיחוד האירופי לחברה בעלת טכנולוגיה פורצת דרך להגיש בקשת תמיכה במסגרת של חברה בודדת, שם שיעורי התמיכה יכולים להגיע עד 2.5 מיליון יורו. תמיכה זו של האיחוד אינה מדללת שכן האיחוד אינו מבקש מניות בתמורה למימון (למעט תוכנית אחת חדשה המאפשרת הגשת בקשה למימון תמורת אקווטי).

תוכניות אלו מנסות בשנים האחרונות לעבור מתמיכה רק במו”פ לתמיכה בחדשנות על ידי הוספת מרכיבי תמיכה כגון מסחור, בדיקות שוק, שיווק בינלאומי ועוד.

על מנת לקבל תמיכה לקידום חדשנות במסגרות אלו יש לוודא מראש עמידה במספר תנאים מקדימים ולקבל החלטה ארגונית על ביצוע מהלך של חדשנות שיביא למהלך של מסחור. במסגרת החלטה זו על הפירמה להיערך למתן תשובות (לעצמה ולאחרים) על סוגיות כגון: שוק, כשלי שוק, צרכי שוק, יכולות פיתוח, הגדרת מטרות, בדיקת מידת ההשפעה של המוצר/שיטה/טכנולוגיה, קיום צוות מתאים ועוד.

אך יחד עם זאת, וכפי שפתחנו סקירה קצרה זו, מי שלא הולך קדימה ומחדש, בסופו של דבר הולך אחרונה.

המאמר נכתב ע”י רו”ח קובי כהן, מנכ”ל נראוס חדשנות.